החוק

 

חוק

מיום 20 לינואר שנת 1920

על אזרחותה של מדינת פולין 

(רשומות מיום 31 לינואר שנת 1920)

 

 

 

 

            סעיף 1.  אזרח פולין לא יכול להיות בו זמנית אזרחה של מדינה אחרת.

 

 

סעיף 2.  ביום פרסומו של חוק זה, לכל אדם, ללא קשר למינו, גילו, דתו ולאומו, זכות לאזרחות הפולנית, במידה והוא: 

1)      השתקע בשטחה של מדינת פולין, ובלבד שאינו זכאי לאזרחותה של מדינה אחרת. אדם יחשב ככזה שהשתקע בשטחה של מדינת פולין במובנו של חוק זה, אם:

א)     הוא רשום או זכאי להירשם בספרי התושבים הקבועים של ממלכת פולין לשעבר  

ב)      הוא זכאי להירשם כחבר באחת הקהילות בשטח מדינת פולין, אשר מקודם היווה חלק מרכיב של מדינת אוסטריה או הונגריה; 

ג)       היה כבר לפני 1 לינואר 1908 מכח אזרחותו הגרמנית לתושב קבע בשטח מדינת פולין, אשר מקודם היווה חלק מרכיב של מדינת פרוסיה 

ד)      היה רשום במועצה עירונית או כפרית או באחת היחידות האדמיניסטרטיביות בשטחי הקיסרות הרוסית לשעבר, אשר מרכיבים את מדינת פולין 

2)      נולד בשטח מדינת פולין, ובלבד שאינו זכאי לאזרחותה של מדינה אחרת; 

3)      וגם כזה אשר מכח הסכמים בינלאומיים זכאי לאזרחות הפולנית. 

 

 

סעיף 2א'.  בנוסף, לאזרחות הפולנית זכאי אדם, אשר הנו תושב וחבר קהילה באחת הקהילות בתחום הריבונות המחודשת על שלונסק צ'שינסקי, אשר מקודם היווה מרכיב של הרפובליקה הצ'כית, בתנאי כי אותו אדם (או אביו, ואצל ילד שלא מנישואין – אמו) נהנה מזכות זו ברציפות החל מיום 1 לנובמבר שנת 1918, ובלבד שהזכות הזו לא נרכשה מכח שירות במשרה ציבורית; התנאי של תושבות אינו חל על בני מוצא פולני.

 

 

סעיף 3.  אזרחי מדינות אחרות ממוצא פולני וצאצאיהם יוכרו כאזרחי מדינת פולין, אם לאחר חזרתם למדינת פולין במנהל האוכלוסין של מקום מגוריהם יגישו ראיות למוצאם הפולני יחד עם הצהרה על רצונם להיות אזרחים פולנים ועל ויתורם על אזרחותה של מדינה אחרת.

בני מוצא פולני, שנמנו על תושבי תחום הריבונות המחודשת על שלונסק צ'שינסקי ביום 1 לאוקטובר 1938, יהא מעמדם שווה לאלה, אשר חזרו למדינת פולין.

 

 

סעיף 4.  האזרחות הפולנית נקנית עם:

1)   לידה

2)   לגליזציה, הכרה או אימוץ

3)   הינשאות

4)   הענקה

5)   קבלת משרה ציבורית או גיוס לשירות צבאי במדינת פולין, אלא אם הותנה אחרת.

 

 

סעיף 5.  עם הלידה לילדים שנולדו מנישואין נקנית אזרחות של אביהם, ולילדים שנולדו שלא מנישואין – אזרחות אמם. ילדים שהוריהם לא ידועים, אשר נולדו או נמצאו בשטח מדינת פולין, יחשבו לאזרחים פולניים כל עוד לא תוכח אזרחותם האחרת.

 

 

סעיף 6.  עם לגליזציה, הכרה או אימוץ, ילד אשר מתחת לגיל 18, רוכש אזרחות של אביו או אמו או של אדם אחר המכיר או המאמץ.

 

 

סעיף 7.  זרה הנישאת לאזרח פולני רוכשת אזרחות פולנית עם נישואיה.

 

 

סעיף 8.  הענקת האזרחות הפולנית יכולה לקרות לבקשת האדם החפץ בה, בתנאי כי יוכיח, כי:

1)       ניהל אורח חיים מופתי

2)       מזה 10 שנים שוהה בגבולות מדינת פולין

3)       הנו בעל אמצעי מחייה או השתכרות עבור עצמו ומשפחתו

4)       שולט בשפה הפולנית.

 

 

סעיף 9.  במקרים היוצאים מן הכלל, המצדיקים שיקול מיוחד, ניתן להעניק אזרחות פולנית לאדם שאינו עונה על התנאי זה או אחר מתוך התנאים האמורים בסעיף 8, ובפרט בשטח הקיסרות הרוסית, המרכיב את מדינת פולין. ואמנם בשום פנים ואופן לא תוענק אזרחות פולנית לאדם שהורשע ע"י בית משפט בפולין בעבירה הגורמת להגבלה בזכויות כל עוד ההגבלה בתוקף, וכן לאדם שנמצא במצב של פשיטת רגל.

 

 

סעיף 10.  אזרחית פולין, אשר בגלל נישואיה לזר איבדה את אזרחותה הפולנית, תרכוש אותה מחדש, אם לאחר תום הנישואין והשתקעות בפולין תגיש הצהרה במנהל האוכלוסין של מקום מגוריה.

 

 

סעיף 11.  אובדן האזרחות הפולנית יקרה עם:

1)      רכישת אזרחותה של מדינה אחרת

2)      קבלת משרה ציבורית או התגייסות לשירות צבאי במדינה זרה ללא אישורו של ראש מחוז מוסמך (נציב הממשלה של עיר הבירה ורשה), שינתן במקרים של כוונה להתגייס לשירות צבאי במדינה זרה, בתיאום עם מפקד מחוז קורפוס מוסמך.  

המחויבים בשירות צבאי פעיל יכולים לרכוש אזרחות זרה רק לאחר קבלת שחרור מחובת השירות הכללית כדין, אחרת כלפי מדינת פולין לא יחדלו מלהיחשב לאזרחים פולנים.

 

 

סעיף 12.  בענייני הענקת האזרחות הפולנית מכריע שר הפנים, לאחר קבלת תזכיר הקהילה, אשר בתוכה גר המבקש, וכן עמדת רשויות המנהל הכללי.

 

 

סעיף 13.  הענקתה ואבדנה של האזרחות הפולנית, אלא אם נקבע אחרת בכתב הענקה או האבדן, משתרעים על אשת הרוכש או המאבד אזרחות פולנית וכן על ילדיו שמתחת לגיל 18.

 

 

סעיף 14.  חוק זה נכנס לתוקף ביום פרסומו.

 

 

סעיף 15.  על ביצועו של חוק זה ועל מתן הוראות הביצוע הנדרשות, ובפרט לצורך קביעתה של סמכות הרשויות, שלא הוסדרה בחוק זה, צורת המסמכים וסדרי הדין, מופקד שר הפנים.

 

 

 

 

 

 

מוביל